מאמר שנכתב לבקשת עיתון"העיר" בתל אביב

לכל בעל כלב או חתול, אבל תמיד, יש שכן ש"מאוד מבין בכלבים והוא אמר לי ש…".

במשך שנות עבודתי כוטרינר נתקלתי במגוון סיפורים ואמונות תפלות, והנה כמה מהן:

"זנב בין הרגליים זה כלבת" – לא נכון, לעיתים קרובות מכניס הכלב את הזנב אל בין רגליו האחוריות, יש אפילו גזעים שבהם הדבר נדרש כחלק מתקן הגזע. נכון שאם בדרך כלל הכלב שלכם מרים זנב למעלה ופתאום הזנב ירד אל בין הרגליים יש ליחס לכך חשיבות. אולי הוא אפילו לא מרגיש טוב ויש צורך לפנות לוטרינר שלכם, אבל סימן ודאי לכלבת זה לא.

"אף יבש – לכלב יש חום" – לא נכון. לכלבים אין בלוטות זיעה על פני הגוף כולו. הכלבים מזיעים אך ורק בשני אזורים, בכריות כפות הרגליים ועל קצה האף. וכך אם הכלב מזיע – האף רטוב, ואם החדר ממוזג והכלב רגוע – האף יבש. גם כאן יש אמת מסוימת בטענה, כי המנגנון הפיסיולוגי הקשור בעליית חום הגוף גם לעיתים ימנע הזעה.

"חתול ג'ינג'י – לבן – שחור זאת תמיד נקבה" – נכון מאוד, כל חתול שתפגשו, אצל חברים או ברחוב והוא בעל שלושה צבעים – תוכלו בביטחון גמור להרשים את חבריכם ולגלות כי היא נקבה. ההסבר הגנטי לכך הוא ארוך ומיגע וקשור בעובדה שהתכונה לצבע הפרווה נמצאת בחתולים על כרומוזומי המין.

"שוקולד גורם לתולעים" – לא נכון, כמו שבבני האדם אין השוקולד גורם לנגיעות בתולעים, כך זה גם אצל חיות המחמד שלנו. הרי לא ניתן להעלות על הדעת כי בשוקולד יש ביצי תולעים… יחד עם זאת, לא כדאי להרבות בהאכלת שוקולד לחיות המחמד שלנו מפני שזה יביא לקלקול השיניים, להשמנת יתר, ואף עלול להיות רעיל כשהוא נצרך בכמויות ענקיות בגלל מרכיב בשוקולד הנקרא תיאוברמין.

"הכלב גורר טוסיק על הרצפה, סימן שיש לו תולעים" – לא נכון, רק לעיתים רחוקות הסיבה להתנהגות זאת היא תולעים, בדרך כלל הכלב עושה זאת בגלל התמלאות יתר של השקים האנאליים. אלה הם שני שקים קטנים המצויים באזור פי הטבעת של הכלב והחתול ומפרישים נוזל בעל ריח חזק המשמש כנראה בתקשורת בין בעלי החיים. לעיתים, כשהשקים לא מתרוקנים באופן סדיר הם מתמלאים יתר על המידה וגורמים לכלב אי נוחות. כדאי במקרה כזה לגשת ולהתייעץ עם הוטרינר שלכם מפני שלעיתים השקים נסתמים ומתפתחת בהם דלקת. הוטרינר יחליט על הטיפול המתאים והאם לכלול בו גם טיפול נגד תולעים.

"הכלבים התחברו וכדי לעזור להם יש לשפוך עליהם מים" – חס וחלילה. בזמן הזדווגות נורמאלית של כלבים יש התחברות זמנית בין הזכר לנקבה כשראשיהם פונים לכיוונים מנוגדים. אם אתם רוצים לעזור להם במשהו, הרחיקו מהם ילדים וסקרנים ותנו להם שקט ושלווה. כעבור כ 20 דקות הם ייפרדו.

"אסור לעקר את הכלבה כי כדאי שהיא תמליט פעם אחת" – כדאי למי? אין שום הכרך פיסיולוגי או התנהגותי שהכלבה תמליט פעם אחת. אין גם חשש בנוגע לגדילה שלה. להפך, כלבה אשר עוקרה לפני הייחום הראשון, בערך בגיל 6 חודשים, תזכה במירב היתרונות שהעיקור יכול לתת מבחינה בריאותית. הסיכוי לגידולים בעטינים יורד עד קרוב לאפס, לא יהיו דלקות רחם, גידולים בשחלות, הריונות מדומים וכ'ו. כמובן שגם מתוך הרצון שלא להגדיל את אוכלוסיית הכלבים העזובים רצוי לעקר את הכלבות ואין כל צורך לחכות לייחום אחד או להריון אחד. בעניין זה ניתן להרחיב עוד הרבה וכדאי לפנות אל הוטרינר שלכם לשם קבלת עוד מידע.